חרדת נטישה היא מצב פסיכולוגי שבו אדם חש חרדה קיצונית, חרדה שיכולה לנבוע ממגוון סיטואציות פרידה אם מאדם קרוב או אפילו מחפץ. חרדת נטישה משפיעה על כ-7% מהמבוגרים וכ-10% מהילדים.

מחקרים מראים שאצל ילדים שסובלים מחרדת נטישה, הסבירות להפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה), הפרעות קשב וריכוז והפרעות אחרות בהמשך החיים, גבוהה מזו של שאר האוכלוסייה, ולכן חשוב לדבר חרדת נטישה, לזהות אותה וכמובן להתמודד איתה.

כיצד מאבחנים חרדת נטישה ?

ישנם מספר קריטריונים בעזרתם ניתן לאבחן חרדת נטישה:

• מצוקה חוזרת ונשנית כשאדם נפרד מאנשים קרובים אליו.
• דאגה מופרזת ומתמשכת מלאבד מישהו קרוב. הכוונה לדאגה שפוגעת בתפקוד היום יומי.
• פחד מופרז משהייה לבד.
• הסתייגות או סירוב לישון שלא בקרבת האנשים הקרובים אלינו, בדרך כלל אחד מבני המשפחה.
• סיוטים חוזרים ונשנים על פרידה מאנשים קרובים אלינו.
• תלונות חוזרות על תסמינים פיזיולוגיים, כמו כאבי ראש, כאבי בטן, בחילה או הקאה כשנפרדים מאדם קרוב (ובמקרים קיצוניים, הופעת תסמינים אלו רק מהמחשבה על כך).

חשוב לזכור כי כולנו חווים במידה כזו או אחרת תחושת חרדה כשאדם חשוב לנו עוזב אותנו. לפעמים אחד מבני המשפחה עוזב לזמן קצר, אם לטיול או עבודה ובזמנים אלו אנחנו חשים באי שקט עד שהוא חוזר.

זוהי תגובה טבעית, ואם אינה פוגעת בתפקוד היום יומי לא מדובר בחרדת נטישה.

כיצד באה לידי ביטוי הפרעת החרדה?

אנשים הסובלים מחרדת נטישה אינם מסוגלים להתנתק ממסגרות מוכרות, גם אם אינן נעימות להם, שכן המפגש עם החופש המוחלט יוצר תחושות של אי סדר ומכניס את אותם למתח ולחרדה. כלומר, גם אם מסגרת אינה נעימה וטובה, הסובלים מחרדת נטישה יעדיפו אותה היות והיא מעניקה תחושת ביטחון, סדר ורוגע – מה שמקל על חרדת הנטישה.

את החיפוש אחר סדר ומסגרת ניתן לראות גם אצל ילדים הסובלים מחרדת נטישה, למשל בעת יציאה לחופשה משפחתית, כאשר ישאלו את ההורים שוב ושוב – מה נעשה כשנגיע למלון? ומה נעשה אחר כך? ואחר כך?

ממה נובעת חרדת נטישה?

בתחילת חייו, התינוק לומד לחוות קרבה וחיבה בינו לבין ההורים, ובשלב הבא מתחיל לאהוב את ההורה מתוך ידיעה שיש בו גם צד חיובי וגם צד שלילי. זה השלב בו התינוק מתחיל לחוות את העצמאות שלו – הוא מבין שלהורה יש צד שלילי ובכל זאת הילד מחליט ל"קבל אותו" ולהמשיך לאהוב אותו. בשלב זה מבחינה פיזית, התינוק מתחיל לזחול ואחר כך ללכת – זה שלב שבו התינוק מנסה להיות עצמאי ולא להזדקק לעזרת ההורה.

ישנם מקרים, שבשלב קריטי זה, הורים לא ייתנו לילד להיות עצמאי, ויאסרו עליו לעשות דברים לעשות או ינסו לעשות בשבילו. זו מתכונת שיכולה להפוך את הילד לפאסיבי, מה שיקשה עליו להתנתק מההורה. לכן חשוב מאוד שהילד ירגיש תחושה איתנה – שאוהבים אותו, ויחד עם זאת הוא יכול להתפתח.

חרדת נטישה יכולה להתפתח גם אצל ילדים שגדלים אצל הורים ביקורתיים ופרפקציוניסטים. אצל ילדים אלו נוצר לעתים ספק בקשר להיותם טובים או שווים 'מספיק'. כתוצאה מכך הם מנסים כל הזמן לשאת חן בעיני ההורים, בשביל לזכות באישור שלהם.

כמבוגרים הם משחזרים את אותה התנהלות גם כלפיי החברה. הם תמיד יחפשו להיות המושלמים והמרצים ופחות חושבים על עצמם – הם ישתדלו להיראות טוב ולהיות נחמדים על חשבון ביטוי רגשותיהם, מה שבסוף יוביל לתחושת שחיקה רגשית.

לפעמים חרדת נטישה היא גם מקור לאגורפוביה (פחד מיציאה מחוץ לבית), היות ואדם שחש חרדת נטישה – מרגיש צורך מתמיד להישאר במקום סגור ומוגן שהוא מכיר.

כמעט אצל כל הילדים מתפתחת חרדת נטישה, בערך בגיל 8 עד 10 חודשים – אבל לרוב נוצר איזון בריא בין נוכחות להיעדרות של ההורים כלפי הילד.

הרב אייל אונגר: מזכירות 054-8477627

לרכישת ערכת שלום בית 1-700-500-024